לרובנו יש היבטים בחיים שזורמים לנו יותר בקלות ומתפתחים באופן שמשמח אותנו, הן ברמת התהליך והן ברמת התוצאה, והיבטים שבהם קשה לנו יותר לחוות ולקיים לאורך זמן התפתחות משמחת. לאחרונה שמתי לב כי ישנו משולש של זהב אשר נוכח באופן טיפוסי באותם היבטים שזורמים לנו בקלות ומתפתחים באופן שמשמח אותנו, והוא חסר באופן מלא או חלקי באותם היבטים שבהם אנו מתקשים לחוות זרימה וצמיחה משמחת. משולש הזהב מורכב מצלע הבסיס שהיא כוונת הלב ומשתי צלעות נוספות שמסייעות להגשמה שלה: שיתופי פעולה מצמיחים ואיזון פנימי.
צלע הבסיס, כוונת הלב, משמעה הכיוון שאליו הלב שלנו פונה והקשבה לו. הצלע של שיתופי פעולה משמעה בחירת שיתופי פעולה מצמיחים המבוססים על התאמה אנושית ברמת הערכים ועל יכולות וכישורים משלימים. הצלע של איזון פנימי משמעה הקשבה רציפה ויציבה לצרכי הגוף שלנו (תזונה, תנועה ומנוחה) ולצרכינו הרגשיים (צורך במרחב אישי, ביטוי הרגשות שלנו באופן טבעי ואותנטי וכיו"ב) לאורך המסע שלנו בכיוון שאליו הלב מכוון.
הקשבה לכיוון שאליו הלב מכוון משמעה הקשבה לרצון שלנו במובן העמוק של המילה, כלומר לשילוב בין חשק וכמיהה לבין עמדה ערכית אותנטית שלנו ביחס אליו. המדד שעוזר לנו לדעת האם מדובר בכוונת הלב שלנו הוא לדמיין כי מובטח לנו שאף אחד מפחדינו באותו הקשר לא יתממש, כעת, האם הליכה בכיוון הזה משמחת אותנו. האם כשאנו מדמיינים את עצמינו בעשייה ובחוויה הזו, עולה בנו רגש ברור של שמחה. אם התשובה היא כן, ככל הנראה מדובר בכוונת הלב שלנו. אם אותה שמחה לא מתעוררת, כנראה שלא מדובר בכוונת הלב שלנו.
כאשר מדובר בכוונת הלב שלנו, חשוב מאוד שנקשיב לה, אך על מנת שנוכל להגשים אותה באופן המיטבי שיתפתח ויצמח לאורך זמן, עלינו לוודא כי גם שתי הצלעות הנוספות נמצאות איתנו. צלע שיתופי הפעולה משמעה שיתופי פעולה מצמיחים עם אנשים שעמם אנו מסונכרנים ברמה הערכית ושלהם יש יכולות או כישורים המשלימים לשלנו, המובילים ליצירה משותפת שהיא בבחינת שלם הגדול מסך חלקיו. כך למשל, נניח שכוונת הלב שלנו היא לעצב בתים באופן יצירתי כל חיינו, שיתוף פעולה מצמיח בהקשר זה יכול להיות עם אדריכל שהאדריכלות זורמת בעורקיו, הוא מסונכרן איתנו ברמה הערכית, כאדם, ותהליך היצירה המשותף שלנו, משלב חוויה של הבנה והשלמה הדדיות יחד עם תוצאה רצויה ומשמחת שלא ניתן היה להגיע אליה, ללא אותו שיתוף פעולה.
הצלע השלישית, צלע האיזון הפנימי, משמעה להצליח להישאר בחיבור לצרכי הגוף שלנו ולצרכינו הרגשיים לאורך המסע המרגש אחר כוונת הלב. כך למשל, היסחפות לעיצוב הבתים יכולה לגרום לנו להתנתק מצרכי הגוף שלנו לשתות, או לנוח, או להיות בתנועה. חוסר הקשבה כשהגוף אומר לנו שהוא צמא, רעב או עייף, יכול להיות לא מזיק כשזה קורה פעם אחת או מספר פעמים, אך כשמדובר במסע חיים, כמו המסע אחר כוונת הלב, הלמידה להקשיב לצרכי הגוף שלנו, בתוך ההיסחפות, היא אחד מן המרכיבים החשובים לצורך הגשמתו. כך גם ביחס לצרכינו הרגשיים. נניח למשל כי אנו מרוצים מאוד משיתוף פעולה מקצועי שנוכח בחיינו, האדם שעמו אנו משתפים פעולה הוא אדם נפלא וברמה המקצועית אנחנו מסייעים אחד לשני להרים את העשייה המקצועית לגבהים חדשים ומרגשים, אך הצורך של אותו אדם בהתחלקות רגשית עמנו, הוא אינטנסיבי מדי עבורנו באותה העת. אנו זקוקים למרחב אישי שקט ונפרד, במינון גבוה יותר מזה שנוצר לנו באינטראקציה עמו. במידה ולא נקשיב לצורך הרגשי הזה שלנו, ולא נשתף בו את אותו אדם שהשותפות עמו יקרה לנו, נוכל למצוא את עצמינו בחלוף הזמן, מותשים. במובן זה, הקשבה לגוף ולרגש משמעה להכיר ולכבד את הגבולות שלנו כבני אדם, להצליח לבטא אותם באופן ברור, מכבד ואמפתי מול שותפינו, ולתת לאותם צרכים של הגוף והנפש שלנו, מענה ממשי בחיינו.
כאשר אנו לא קשובים מספיק לכוונת הלב שלנו (צלע הבסיס) אנו נוטים להרגיש עצבות הנובעת מכך שאנו לא מקשיבים לכוונת הלב, ולא מן התוצאה שהושגה או לא הושגה. כלומר, השמחה העמוקה היא תוצאה של ההקשבה ללב עצמה. כאשר אנו לא נמצאים בשיתופי פעולה מצמיחים ומתאימים (צלע שנייה) אנו נוטים להרגיש רגשות שנחווים כשליליים ונובעים לרוב מתפיסה של פער במישור הערכי בינינו לבין שותפינו,[1] ו/או שעמום שנובע ממחסור בחוויה של התפתחות בתוך האינטראקציה עם שותף שאינו דומה לנו בתחומים שאליו הוא מעוניין להתפתח ושחסרה לנו באינטראקציה עמו חוויה של השלמה הדדית מצמיחה. כאשר אנו לא באיזון פנימי (צלע שלישית) אנו נוטים להרגיש מותשים ותשושים, ולא אחת עשויים להאשים אנשים אחרים בתשישותנו, על אף שלמעשה, האחריות להקשבה ולמילוי אחר צרכינו הפיזיים והרגשיים, היא שלנו.
כעת ננסה לחשוב על תחום או הקשר בחיינו שממנו ובתוכו אנו ממש מאושרים ברגע זה. האם מתקיימות בו שלוש הצלעות?
ואם ננסה לחשוב על תחום או הקשר בחיינו שמתסכל או מעציב אותנו ברמה כזו או אחרת, או שקשה לנו בו, או שהוא מתיש אותנו, האם מתקיימות בו שלוש הצלעות? האם אחת או יותר מן הצלעות חסרה בו, או לא מספיק יציבה?
כאשר שלוש הצלעות מתקיימות בהקשרים ובתחומים רבים בחיינו, אנו נוטים לחוות ביטחון, שייכות וצמיחה, אשר מובילים בתורם לחוויה של שלמות עמוקה בתוכנו. כאשר אותה תחושה של שלמות חסרה בחיינו, באופן כללי או בהקשרים מסוימים, יש לנו הזדמנות לצאת למסע אחר שלוש הצלעות, לבנות, לשנות, לייצר אותן, ולהיווכח כי זו אחת מן המתנות היפות שנוכל לתת לעצמינו, לאהובינו ולעולם.
אדם שלם הוא אדם שמיטיב עם עצמו, עם הקרובים לו ועם העולם, אדם שלרוב נוכח בחייו משולש הזהב. אין זה אומר שאין בחייו קשיים ואתגרים, אך הוא נוטה לפגוש אותם עם שמחה שנותרת נוכחת בלבו, עם שלווה, כוחות ואנרגיה. לכל אחד מאיתנו קיימת האפשרות להעניק לעצמו ולאהוביו את התכשיט היקר שנוצץ למרחקים ארוכים, את משולש הזהב. והרגע הנכון ביותר להעניק אותו, הוא תמיד, עכשיו.
[1] לקריאה נוספת על אופיים של הרגשות הרווחים בחיי היומיום : בן-זאב, א' (2001). בסוד הרגשות. תל אביב: כנרת זמורה-ביתן.
